המשפט " משנכנס אדר מרבין בשמחה" הוא משפט מוכר לכולנו עוד מגן הילדים. אבל האם זה אומר שבחודש אדר אנחנו יותר מאושרים? האם שמחה ואושר הן מילים נרדפות? ואיך אפשר להצליח לשמוח, כשהנסיבות לא מאירות לנו פנים, או כאשר פשוט רע לנו על הלב?

לפי מודל שבעה שערים לאושר שמחה היא שער לאושר. ככל שנצליח להכניס יותר שמחה לחיינו, יש לנו סיכוי לחוות גם רמות גבוהות יותר של אושר בחיים. אבל שמחה היא לא אושר. אז מה זה אושר?

יש כמה הגדרות עתיקות לאושר שמראות לנו נקודות מבט שונות לחוויית האושר. בתנ"ך המילה אושר מופיעה בספר בראשית. וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר: (בראשית ל', י"ג). כלומר האושר מתחבר לצורך באישור מאחרים, ומהווה ביטחון של שייכות לקהילה. 

לעומת זאת, בהרבה שפות אירופאיות, המילה אושר והמילה מזל מחוברות. באנגלית Hap זה אירוע ממוזל, בגרמנית המילה glück משמעותה גם אושר וגם מזל. כלומר האושר נתפס כמשהו שאין עליו שליטה, אירוע של מזל טוב. 

בבודהיזם המטרה העילאית בחיים היא להגיע למצב של נירוונה, שרבים יכנו אותו "אושר עילאי", והדרך לשם היא דרך ניתוק של עצמי מהרצונות שלי, זרימה מוחלטת עם המציאות כפי שהיא, קבלה והתמסרות. 

ביוון העתיקה הטענה הייתה שמה שגורם לאושר זה חיים עם משמעות, ומה שמאפשר להגיע לזה, זה מיצוי של פוטנציאל התכונות שלי. אם אני מצליחה להביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלי בדרך טובה – אני מאושרת. הוויכוח הגדול היה בין האפיקורסים, שטענו שחיי עונג חיוניים לאושר, לעומת הסטואים, שאמרו שהאושר כולו עבודה פנימית.

אף אחת מההגדרות האלה, לא מדברת על שמחה. אז למה בכל זאת בראש שלנו שמחה מתחברת לאושר? כי כמו שכבר אמרתי, השמחה היא שער מאוד גדול לאושר. הרבה פעמים אנחנו לא מרשים לעצמנו להיות בשמחה, כי לא נעים לנו. לכולןם מסביב כל כך קשה כרגע, אז איך אני ארשה לעצמי פשוט לשמוח?

אבל השמחה היא מדבקת, וגם יש לה כוחות ריפוי מאוד גדולים. צחוק מרפא פיזית. וכשאנחנו מחייכים אנחנו משחררים הורמון שנקרא אוקסיטוצין, שהוא אחד ההורמונים החמודים שיש. הוא נקרא הורמון האהבה, כי הוא גורם לנו גם להרגיש טוב וגם להרגיש חיבור ותחושה של ביחד ורצון להיות ביחד.

ד"ר אמנה בריק אהרני

מעבר לכך, ביהדות השמחה היא ממש מצווה – "ושמחת בחגיך…והיית אך שמח" (דברים ט"ז, י"ד ט"ו). מה שחשוב לנו להבין זה שככל שאני מצליחה להיות יותר שמחה, כך אני מביאה עוד שמחה, גם לעצמי וגם לאחרים. 

בחסידות השמחה היא המצווה הכי חשובה. עכשיו, אני יכולה להגיד: "איך לשמוח? אני עצובה". והחסידות אומרת: לא, השמחה היא לגמרי בשליטתנו. אנחנו צריכים וצריכות לשמוח מתוך החלטה פנימית ולא מתוך נסיבות. זו בחירה. זו טכניקה. אפשר להעמיד פנים עד שנרגיש את זה. פייק איט טיל יו מייק איט. אם את עצובה, אל תקשיבי לשירים שיגרמו לך להיכנס לדיכאון, צפי בסרטונים מצחיקים על תינוקות וחתולים ותצחקי.

זה לא אומר שאסור להיות עצובים חס וחלילה. לעצב, לכאב, לכעס ולכל הרגשות השליליים יש מקום בחיים. אבל, יש לנו נטייה לשהות בכאב ובצער הרבה יותר מאשר בשמחה. וככל שנלמד לכבד את השמחה ולהעצים אותה בחיינו, כך נגדיל את רמות האושר היומיומי שלנו.

ד"ר אמנה בריק-אהרני הינה פסיכותרפיסטית ומייסדת בצפר לאושר – אקדמיה לחיים טובים. היא הרצתה במשך שנים רבות באוניברסיטת חיפה, והיא עוסקת בטיפול רגשי בקליניקה שלה, כבר יותר משלושה עשורים. בשנים האחרונות, היא מלמדת סדנת אושר, ועוזרת לאנשים ללמוד להטמיע ולתרגל אושר בחיי היומיום.