כולנו מרגישים וחווים רגשות, גם שליליים וגם חיוביים, בכל יום ויום. רגשות הם חלק נורמלי מחיי היומיום שלנו. כולם חווים אותם. אבל יש תקופות בהן לחוות את הרגשות שלנו מרגיש כמו רכבת הרים שיצאה מכלל שליטה, וגורמת לתחושה קשה של הצפה רגשית וחוסר אונים. לרוב הרגשות שמעוררים את החוויה הזו הם מה שאנחנו מכנים "רגשות שליליים" כמו: אשמה, עצב, תיסכול, כעס, האשמה עצמית וביקורת שמתבטאת לרוב בערך עצמי נמוך. בשפה מקצועית, ההצפה הרגשית הזאת נקראת חוסר ויסות רגשי.
ויסות רגשי הוא מונח המשמש בדרך כלל לתיאור יכולתנו לנהל ולהגיב ביעילות ובמידתיות לחוויה רגשית. אנשים משתמשים באופן לא מודע באסטרטגיות ויסות רגשות כדי להתמודד עם מצבים שמעוררים בהם רגשות קשים או רגשות עזים פעמים רבות במהלך כל יום. רובנו משתמשים במגוון של אסטרטגיות ויסות רגשות על מנת להתאים את עצמנו לדרישות הסביבה שלנו. כאשר אנחנו לא מצליחות או מצליחים לווסת את הרגשות שלנו, אנחנו חווים חוסר ויסות רגשי.
הרבה פעמים אני נשאלת בקליניקה ובסדנאות שלי איך אפשר ללמוד לשלוט בהתפרצויות רגשיות, ואיך אפשר בעצם להגיע למצב של ויסות רגשי יעיל?
הויסות הרגשי שלנו הוא תוצאה משימוש באסטרטגיות ויסות רגשות, ואלה מתחלקות לכמה סוגים מרכזיים: 
- הערכה מחודשת ושינוי אופן החשיבה על משהו שעורר רגש כדי לשנות את תגובתנו, כמו מסגור מחדש של מצבים רגשיים (כגון חשיבה על טעות כהזדמנות ללמוד) 
- בחירה או שינוי של סיטואציה כדי להשפיע על החוויה הרגשית שלנו (למשל לצאת להליכה, כדי להרגע, לפני שהגבתי או עניתי) 
- הסטת המיקוד, כלומר שינוי של מה שנשים לב אליו, על ידי העברת תשומת הלב הרחק ממקור הרגשות השליליים (לחשוב על הטיול של מחר, ולא על העבודה הרבה שיש עוד לפני). 
- ניסיון לקבל את הרגשות שאנחנו חשים או חשות, תרגול הרגלים כגון קבלה מודעת של רגשות (למשל להגיד לעצמי שעכשיו אני כועסת כי קודם כבר התאכזבתי, ויש מצב שמה שקורה עכשיו, לא היה מרגיז אותי ביום אחר).  
- דיכוי, הדחקה או התעלמות מהרגש המציף, דבר אשר מביא לרוב לתוצאות שליליות יותר.  
חוסר ויסות רגשי בגיל הרך יכול להיות תלוי גיל, כלומר הילד או הילדה עדיין לא פיתחו את היכולת לווסת את עצמן/ם רגשית, אבל הוא גם יכול להיות בעיה התנהגותית, שנובעת ממודל לקוי שהילד או הילדה נחשפו אליו. הורים יכולים לעשות הרבה כדי לעזור לילדים להגיע לויסות רגשי חיובי. קודם כל, כמו כל דבר בהורות, להוות מודל חיובי עבור הילדות והילדים שלנו. ככל שאנחנו מבטאים את הרגשות השליליים שלנו במילים נייטראליות ולא בהתנהגות שלילית, או בצעקות וגידופים, הילדים שלנו לומדים מדרך ההתנהגות שלנו, איך נכון לפעול. הורים יכולים גם להיות "מאמני רגשות", לדבר עם ילדים על הרגשות שלהם וללמד אותם כיצד לתייג את רגשותיהם, להגיב אליהם ולהביע אותם בצורה הולמת. המשחק "דוקטור אושר- זה בידיים שלך", הוא כלי מצוין ללמד ילדים (וגם מבוגרים) לתרגל שיח חיובי ומעצים גם סביב רגשות שליליים. הוא בונה תקשורת טובה בין המשתתפות והמשתתפים במשחק, בכל הגילאים, ותקשורת טובה היא בסיס חשוב לויסות רגשי. 
מודל שבעה שערים, בכללי, הוא כלי מצוין להטמעת אסטרטגיות של ויסות רגשי בחיי היומיום. הוא רותם אליו את כל סוגי האסטרטגיות שציינתי למעלה, וכך הוא בונה כלים שעוזרים לנו מאד בויסות הרגשות שאנחנו חווים. מצב של אושר זה מצב מאוזן של ויסות רגשי. שבעה שערים, זו גישה שלוקחת את הידע הקיים על מה גורם לנו אושר בחיים, ואיך אפשר להגיע לאושר והופכת את הידע הזה לכלים מעשיים. כלים שיאפשרו לכל אחד ואחת מאיתנו לחוות חיים טובים יותר.